חברות

חברות, כן כזו אמיתית, לא בקשת חברות בפייסבוק.

מדברים איתנו על אהבה, הסרטים מלמדים אותנו מהי רומנטיקה, אבל אף אחד לא מלמד אותנו איך להיות חבר טוב.

העולם מראה לך שחבר הוא רק מספר, ככל שהמספר עולה, כך יותר אוהבים אותך, מעריכים אותך, מכירים אותך באמת.

 

חברות אמיתית היא שהאינסטגרם מלא בתמונות עם חיוך והנאה מתפרצת, לא כך?

אם אף אחד לא לימד אותנו להיות חברים אמיתיים אז איך יש אנשים שבאמת יודעים?

איך הגיוני שיש אנשים שנשארים איתך גם ברגעים הלא נוצצים, הכואבים והקשים?

 

החברה שלנו מראה עולם שיקרי ודוגלת במושג של “”אם עץ נפל ביער ואף אחד לא שמע, האם העץ באמת נפל?”

המשמעות היא שאם חברות שאינה מופיעה ומוצגת לכל העולם לראווה, בברכות ארוכות בפייסבוק ובתמונות והצהרות מרגשות, האם היא חברות אמיתית?

 

אז כמו שאתם מבינים, התשובה שלי היא כן, הרגעים הרגשיים, הפרטיים והכואבים הם אלו שמראים מהי חברות חזקה. את הצד הקשה והכואב לא מראים בפייסבוק, כי הרי כולנו מושלמים, לא? ובצדק! כי הרי מה המשמעות של שיתוף חלק משמעותי וריגשי לאלפי אנשים, שיוכלו להתעלם ולעבור לפוסט אחר,כאלו שבקושי זוכרים את השם שלך, שבשבילהם אתה רק תמונת פרופיל בפייסבוק.

את התשובות לשאלות ששאלתי עדיין לא מצאתי, כנראה זה משהו שנולדים איתו, משהו מופשט,

כי בסופו של דבר, חברות, מכל סוג שהיא – היא דבר חמקמק, לא תמיד ניתן להגדרה, רחב ומלא משמעותיות, שאולי היופי האמיתי בה הוא המורכבות והדינמיות.

Leave a Reply

error: Content is protected !
%d bloggers like this: