המלאכים היפים והטהורים

מלאכי שיש שבורים מונחים בעדינות בכיכר העיר,

מונחים במעגל כמעט מושלם.

מזג האויר קריר,

הרוח שרה ועוברת דרך הסדקים שבמלאכים.

אלו מלאכים קטנטנים,

ילדים יפיפיים מאבן מסוטטת בשלמות.

הרוח והגשם מנקים את האבק, הבוץ והלכלוך מפניהם הענוגים.

אחד מהפסלים שונה מהאחרים במידה מסויימת,

הסדקים והשברים שבו רבים יותר מאלו שבמלאכים האחרים,

אך לעומתם,

החלקים הללו הודבקו ויצרו דמות כמעט שלמה,

שלה,

חסרה רק חתיכה.

הסדקים רבים אך המלאך עומד יציב,

טהור,

נקי לחלוטין ממסכות הלכלוך שהסתירו את נשמת המלאכים האחרים.

הבטתי במלאכים,

הבטתי במלאך המיוחד,

בחתיכותיו היפיפיות והמורכבות,

ראיתי את השבריריות שלו עומדת בקנה אחד עם העוצמה והיופי שלו.

ראיתי אותו,

הוא לא פסל,

הוא לא אבן,

ואף לא מלאך.

הוא נשמה טהורה ומזוקקת,

שעברה טלטלה ובנייה,

ועכשיו חסרה בה רק חתיכה.

התרחקתי ממעגל המלאכים,

התקרבתי לעיר הגדולה והנוצצת.

ככל שהתקרבתי,

הרגשתי פחות,

התלכלכתי,

חושי כהו,

ראייתי התערפלה.

אנשים החלו ללכת במהירות, ממהרים להכל ולשום דבר.

ממשיכים במירוץ החיים ללא מטרה,

רק כדי להשיג ולממש את התאווה הבאה.

אנשים מנותקים,

ללא נשמות ורוח חיים,

רחוקים מרחק קצר מפסלי האבן,

אך מרחק רב מנשמות המלאכים.

 



Leave a Reply

error: Content is protected !
%d bloggers like this: