הבחור האפל והאמת המכוערת

אנושי

הוא ישב לבד,

ואז הוא החליט לשכב ולנמנם.

הוא היה לבד, בודד בעולם שלו.

 

חור דק נוצר בקיר שהוא יצר, הרוח חדרה דרכו,

אך הוא לא התקרר,

החור היה כה דק שבקושי היה ניתן להציץ דרכו,

הוא ראה דרכו רק צבעים ושמע רק קולות

אחרים ראו רק חושך

אני

לא וייתרתי,

הראי כשאני רואה הרפתקאות

אני לא מהססת.

 

שלפתי את זכוכית המגדל שלי מכיבי והבטתי.

ראיתי עולם ומלואו, גימיון, יופי, כיעור, כאב שמחה.

ראיתי נשמה.
הוא פחד,

מהחור

מהאנשים או אולי מעצמו.
הוא חשב לברוח,

הוא לא ידע למה האנשים מתבוננים דרך החור

הוא לא חשב, הרגיש או היה.

הוא פשוט ראה,

התבוננן

ועשה.

 

מעבר לזה שום דבר לא קרה,

כי הוא לא יכל להרחיב את החור

שבקיר הפלדה.

Leave a Reply

error: Content is protected !
%d bloggers like this: