אנושי #4 – העולם מסתכל עלי ואני מסתכלת עליו בחזרה.

העולם.

העולם מסתכל עלי ואני מסתכלת עליו בחזרה. צריך את האומץ למצוא את האושר צריך את האומץ לצאת מאיזור הנוחות. צריך, אבל לא תמיד יש.

לבד זה לא דבר שלילי בהכרח, לפעמים הלבד עוזר להבין מי אתה באמת – ללא כל התפאורה מסביב. הלבד עוזר לך להבין מה אתה רוצה מהעולם ומה העולם רוצה ממך.

השתיקה של הלילה, ההרגשה שאת לבד בעולם, העולם שלך. המחשבה שאם רק אביע משאלה היא תתגשם, אם רק אתאמץ מספיק הכל יהיה אפשרי. לפעמים מחפשים משהו מבלי להבין מה, לפעמים משהו חסר בפנים למרות שהכל נראה שלם.

צמרמורת עוברת בגופי. כנראה החסר הוא לא אדם, לא חפץ, לא רגש. החסר הוא… עצמך.

איפה אני נמצאת בכל מערבולת החיים? איפה אמצא את הזמן לשאוף אויר צח? להשתחרר? לעוף לארץ לעולם לא.

לרוב התשובות נמצאות אצלי, אני מנסה לחפש את הפיתרון מבחוץ אבל התשובות הן בפנים. ממש מול העיינים שלי. מעניין איך מרגישים כמשתחררים, “משחקים אותה” כוכבי קולנוע, חיים בארץ הפלאות.

מעניין איך זה כשהכל צבועני ומתוק –

מידי.

כנראה שאושר מושלם לא קיים במציאות, כנראה ש”האושר” הוא הסיפוק שברגעי האושר הקטנים,

וההרגשה המופלאה כשמתגברים על הקשיים בחיים.

Leave a Reply

error: Content is protected !
%d bloggers like this: